אשר
סעיד – אשר – נולד בחנוכה 1945 בבגדד ועלה לארץ ביולי 1950
הוא היה בן הזקונים להוריו ואהוב מאד על אחיו ואחיותיו.
המשפחה חיה במעברה בתנאים מחפירים שנים רבות. אשר היה היחידי אשר קיבל הקצבה של ביצה בארוחה מכיוון שהיה הקטן ביותר.
בגיל 18 התגייס אשר לצבא ולמד בביה"ס הטכני של חיל האויר.
הוא שירת בבסיס חצור כאיש טכני בתחום המנועים ואהב מאד את שירות הצבאי.
במשך כל חייו היה איש עניו, אהוב על הבריות ושוחר שלום וצדק.
אשר היה קשור מאד לאימו והיה מבקר אותה ודואג לה מאד עד יומה האחרון.
בשנת 1969 הכיר את נחמה במסיבת ריקודים.
ב–1970 התחתנו בחתונה צנועה בבית כנסת.
הם גרו בדירת חדר בקטמון במשך שנתיים.
בשנת 1970 נולדה צביה (לימים ענבל) בביה"ח משגב לדך בסמוך לביתם.
ב–1976 נולד אופיר בביה"ח שערי צדק.
אשר תמיד דאג לכל מחסור המשפחה גם כשלא היה לו כלום!
ימי הולדת תמיד נחגגו בדירת החדר שהיתה מלאה באור ושמחה.
אשר היה חבר, אוזן קשבת וכתף מאין כמותה.
ואז ענבל התחתנה והוא התרגש. מאד חיכה לזה!
לאחר חמישה חודשים התחתנו גם אופיר וקרן. אושר גדול במשפחה.
לקרן ואשר היה קשר מיוחד של אהבה וכבוד הדדי.
קרן: "אשר היקר אני מתבוננת בתמונה ומחייכת ונזכרת כשבישרנו לכם שאני בהריון התרגשת ואמרת שלא משנה מה, העיקר שיהיה ברית…"
אין דבר שגרם לאשר אושר יותר מהנכדים.
הכי נהנה לצאת לטיולים ביחד, לחופשות, להנות, לשחק ולהשתעשע איתם.
פסגת כל האושר.
לא חלף יום אחד מבלי שיראה אותם, יחבק, יאהב ויצחיק.
הנכדים קראו לו "בבוש" עד עצם היום הזה.
אשר שירוני 1945-2011
ת.נ.צ.ב.ה.
אבא, אתה חסר. נזכור אותך לנצח.
