יצחק
יצחק שירוני בן גילה ומשה, נולד בעיראק 15/09/1936, נפטר 27/10/2013
יצחק היה הבן השישי מתוך תשעה אחים ואחיות
הוא עלה לארץ ישראל יחד עם משפחתו בתאריך 19/07/1950 בעליית עזרא ונחמיה, כשהיה בו 14. בארץ החל דרכו במעברת פרדס חנה ולאחר מכן במעברת קסטינה.
יצחק התגייס לצבא, שרת בנח"ל וכך הכיר את הארץ ולמד לאהוב אותה. במהלך מבצע קדש נפצע ואחרי שיקום קצר חזר לשרת שוב!
את דוריס, הכיר בשנת 1958 בערך במסיבה משפחתית, היא לבשה חולצה עם מחשוף ויצחק ניסה לקלוע גרעינים שיכנסו לחולצה שלה בשביל למשוך תשומת לב…
הוא ממוצא עיראקי, היא ממוצע עיראקי, כבר מכנה משותף!
עינטזו זו לזה, עשו עיניים זה לזו, עד שנפלו ברשת ומאז הם לא נפרדו…
אחרי 3 שנות חברות ב-07/08/1961 נישאו השניים
אחרי החתונה באים הילדים, וכולם בא': אלינור, איתן, אהוד, איה, אביה…
המשפחה של פעם… בגדים של פעם …. משחקים של פעם… אח היו זמנים…
פעם הכל היה פשוט ולא היינו מקטרים, נהנים מדברים קטנים
כשגדלנו קצת, אביה הצטרף והמשכנו לטייל ולכייף.
הזמן עושה את שלו, הילדים כבר הלכו לצבא והאופנה מושפעת מאלקסיס …
מי אלה שהצטרפו למשפחה ??
איזי – "חבר" של איה, יעל – "חברה" של איתן
הצילום היה תחביב שהפך למקצוע שני. כך זכינו לתמונות אינספור בכל מיני מקומות ואירועים.
הילדים גדלו ועכשיו חתונות, רגעים של נחת לכל הורה וליצחק בפרט.
אחרי החתונות באו הנכדות וגם הנכדים, אושר בלי עין הרע…
המשפחה המורחבת חוגגת אירועים, חגים ומסיבות משפחתיות
הטיולים והביחד. כך לימד אותנו וכך נמשיך
אוכל טוב, חברה טובה, להיות בטבע ו… סיגריות…
הם אלו שעשו את האיש מאושר
ועוד הרבה רגעים כאלה למרות הגיל
שלום שלום שלום
האיש שרצה שלום ולחדש הקשר עם האחים והאחיות, עד יומו האחרון …
אח, כמה שאתה חסר!
יצחק שירוני ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה.
אוהבים ומתגעגעים
דוריס, הבנים, הבנות, החתנים, הכלות הנכדים, הנכדות, האחים והאחיות וכל המשפחה
.